כל המאמרים במדור זווית אישית

זכיתי להיות בתחילת השבוע שותף לאירוע, שכל מי שנכח בו חש שהוא נוטל חלק בעוד פרק בהיסטוריה של העם והלאום היהודי בארץ ישראל. הקיבוץ שדה

ידי עשו – מערכה ראשונה "וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר" [פרשת תולדות] .ידי עשו- מערכה שניה וְעַל

קשה למצוא נקודות אור או נחמה בתוך ימי החשיכה הללו בהם אנו קוברים את מתינו בזה אחר זה. רק בחודש האחרון נרצחו- דליה למקוס באלון-שבות,

כשהייתי ילד, נהגתי לדמיין את סדום ועמורה כעיירות במערב הפרוע. בעיני רוחי ראיתי איך ברחובות הראשיים של סדום ועמורה רוכב לו השריף הרשע על סוסו

דמותו של יעקב מרתקת, מעוררת השראה ומחייבת לימוד. מה לא עבר עליו בחיים? עוד בהיותו ברחם אמו כבר התרוצץ עם אחיו עשו, ומאז יצא לאוויר

בתוך כל הדרמה ההיסטורית האדירה של אירועי משפחת יעקב ובניו- המכירה, הירידה למצרים, וכל דרמות המשנה הנלוות כביכול בשולי המאורעות, מתרחשת פגישה נדירה ומעניינת בין

אחד הרגעים הטראגיים ביותר בקורות ימי ישראל הוא הרגע האכזרי, הציני והבלתי נתפס הזה, בו ילדים עומדים מול אביהם, מבשרים לו את הבשורה הכי קשה

בעיצומו של המפגש הטעון והדרמטי בין שני האחים התאומים, במענה לדבריו של עשו- 'וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ', עונה לו

אבי רט לא בכדי זיהו חז"ל את לבן כמסוכן שבאויבי ישראל: "צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּשׁ לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל

בהגיע אברם לגיל 99 משנה הקב"ה את שמו לאַבְרָהָם: " וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם". הנימוק לשינוי השם הוא " וְהָיִיתָ