605 לפני הספירה. לאחר ימי הפאר של דוד המלך ובנו שלמה, ירושלים מדממת, ומתחילה את הספירה לאחור לקראת החורבן. נבוכדנאצר מלך בבל מביס את מצרים
הסיפור הטראגי של משפחת יעקב אבינו מסתיים בזכותם של שני אנשים שברגעי האמת לקחו אחריות – יהודה ויוסף. שני האחים הללו- יהודה בנה של לאה,
לאור נרות חג החנוכה, שבו אנו מזכירים "ועל הניסים ועל הגבורות", במיוחד השנה לאחר 'חרבות ברזל', גילויי הגבורה הצבאית והאזרחית ניצבים לנגד עינינו ביתר שאת
פרשת 'וישב' קשה לקריאה. סיפור השנאה בין האחים, השלכת יוסף לבור ומכירתו לעבדות, והעמידה במצח נחושה מול האב השכול תוך כדי סיפור שקר על כתונת
שני לילות דרמטיים של בדידות עוברים על יעקב אבינו. האחד תחילתו בשקיעה והשני סיומו בזריחה. הלילה הראשון מתרחש כאשר יעקב בורח מפני עשיו אחיו המתנכל
דמותו של לבן הארמי מצריכה לימוד, כדמות שדפוסי פעולתה נמשכים עד ימינו. זה לבן הארמי, אחיה של רבקה, שעליו אנו אומרים בהגדה של פסח שהוא
התנהלות זוג האבות השני של העם היהודי- יצחק ורבקה, מצריכה עיון ולימוד. יצחק הוא בנו של אברהם אבינו על כל המשתמע מכך. רבקה היא ביתו
אי אפשר שלא לראות את הקשר בין שתי פרשיות שהמכנה המשותף שלהן הוא ריצה, מהירות וזריזות בכל מה שקשור לחסד, בדגש על חסד לאנשים זרים.
שני בתים וארבע דמויות מציבה בפנינו התורה, כדי להמחיש ולהנגיד שתי קצוות של ערכים, מידות וגישה לחיים. אברהם ושרה מצד אחד. לוט ואשתו מהצד השני.
לאברהם היה אח בשם הרן, ולהרן היה בן בשם לוט, כך שלוט הוא אחיין של אברהם ואברהם הוא דודו. לאחר פטירתו של הרן, בגיל צעיר
