
לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ
תובנות וערכי יסוד לחיים ערכיים וחברתיים נלמדים מהפסוק הזה: "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ

תובנות וערכי יסוד לחיים ערכיים וחברתיים נלמדים מהפסוק הזה: "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ

בפשטות, אדם קשה עורף הוא אדם עקשן שאיננו נעים לבריות. רבי אברהם, בנו של הרמב"ם, הסביר שמקור הביטוי "קשה עורף" לקוח ממחלה הגורמת שיתקשה עורפו

"מי שצמא לכל מחווה של חסד, אוזנו תופסת / איך הקריאות חוצות את הרחוב, שואל עדיין, שואל מאין / כן, מאין כוחות לשאוב. / זה

ימים מורכבים ומאתגרים עוברים על כולנו. רוחות מלחמה באוויר. מזרח התיכון רותח. עולם גועש. וגם חודש אב המתחיל בימים אלו, שממעטים בו גם ככה בשמחה,

כך היה בעבר לפני אלפי שנים, עם תום תקופת המדבר והגעת העם לארץ ישראל, וכך בדורות האחרונים עם שיבת העם לציון. הכניסה של העם היהודי

כל פרק חדש בחיים צופן בתוכו סיכונים וסיכויים. ביציאה מאזור הנוחות המוכר אל הבלתי נודע, יש לפעמים כדי להרתיע. כך לאדם הפרטי, כך לאומה. לאחר

בשתי מילים ממוקדות ומדויקות מיטיב דווקא בלעם, זה שנקרא לקלל את ישראל, להגדיר את מהות אופיו של העם היהודי, ואת החומרים המרכיבים את הדנ"א שלו.

עם ההגעה לארץ ישראל, אנו נתקלים פעמיים במבחן מוסרי וערכי גדול, בניסיון קשה המצריך כוחות נפש וגבורה – מבחן פדיון שבויים. בפעם הראשונה נבחן בכך

תיאורה של ארץ ישראל כאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ חוזר על עצמו שוב ושוב בתורה ובדברי הנביאים. כבר בתחילת ההיסטוריה היהודית, כאשר ה' נגלה אל משה

רוח נכאים דכאונית קשה שררה בעם שזה עתה יצא לחירות מבית העבדים במצרים. המרגלים ששבו ממסע הריגול בארץ המובטחת מנבאים שחורות לגבי העתיד, מדכאים ומנמיכים