ארכיון של: ח׳ באב ה׳תש״פ (יולי 29, 2020)

לאחר שמשה רבינו מגלה לעם ישראל 'מָה ה' אֱ-לֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ' [דברים י יב], הוא מוסיף עוד ציווי כפול –

פרשתנו פותחת בפסוק "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה". אם משמעות המילה "עקב" בפרשה היא "אם", דהיינו הבעת תנאי, למה

בעולמה של מורשת ישראל הכירו בחשיבות השֵם כמעשה מהותי, לא רק טכני-שימושי, למן ימי בראשית. המקרא רצוף מדרשי שֵמות המבקשים

"כִּי ד' אֱ-להֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טובָה". בויקיפדיה מגדירים את המונח 'טוב' כך- "טוב הוא דבר או מצב רצוי, מהנה, נחשק

"ארבעים שנה הלכנו במדבר", סיפר לי אחד מאנשי הדור ההוא, "המסע היה קשה, רווי חששות ופחדים ומלא במשברים. ארבעים שנה

  כאשר אנו באים לקבל החלטות חשובות בחיינו, וכל שכן לבחור את מסלול חיינו עצמם, יש שני גורמים מרכזיים שעלינו

פסוקי הפרשה מעוררים תמיהה וקושי: תמורת שמירת משפטיו ה' מבטיח חיי ברכה ושפע: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם

לפני כ-7 שנים השתתפתי בהפקה של תיאטרון הבימה כזמרת ושחקנית ראשית, "איש חסיד היה". ההפקה הזאת המשיכה את דרכי בתיאטרון