אשליית הכל יודע
יש אנשים שהציפיות שלהם מהמציאות נראות לי מוזרות למדי. למשל, שמעתי אדם דתי שאומר: "אני לא מאמין שתפילות נענות". אמרתי
יש אנשים שהציפיות שלהם מהמציאות נראות לי מוזרות למדי. למשל, שמעתי אדם דתי שאומר: "אני לא מאמין שתפילות נענות". אמרתי
"השמיים הם הגבול", כתב מזכ"ל הבית היהודי, ניר אורבך, בפוסט שהעלה בבוקר שאחרי כינוס מרכז המפלגה (או מה שנשאר ממנה)
פרשת משפטים עוסקת בנזקים שנגרמים על ידי ממונו של אדם. לדוגמא, כאשר אדם אינו שומר על שורו כראוי וכתוצאה מכך
במבט פשוט על העולם ניתן לטעון שסדר הוא הדבר שמצריך מאמץ. אי סדר ובלאגן הם המצב הטבעי יותר של העולם.
כמה יכולים להכאיב בני אדם זה לזה! להרוג, להכות, לקלל, להכשיל, להצית, לגנוב, לגזול, לאבד, לנטוש אדם או בע"ח בצרתם,
לפני כמה חודשים ראיתי את סידרת הטלוויזיה המדוברת "סיפורה של שפחה" הרבה דברים נאמרו על הסדרה הזאת, אבל דבר אחד
בספרו "משך חכמה" [פרשת בשלח ד"ה והמים] כותב רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק, כי כשאנו מתבוננים בדיני התורה אנו מבחינים
בשנים בהן כיהנתי כרב קיבוץ, התוודעתי לשני תחומים משמעותיים: האחד – ערך העבודה. פגשתי באנשים שראו ערך בעמל כפיים. בשונה
"לא נולדו הגויים רק בשביל לשמש אותנו, לשרת אותנו. אם לא, אין להם מקום בעולם", צוטט הרב עובדיה יוסף באחד
נוהגים להעלות על נס את העובדה שבני ישראל הקדימו "נעשה לנשמע" במתן תורה. רש"ר הירש: "הדברים שבכתב לא כללו אלא