הממד המטאפיזי של הזמן והמקום
שבת פרשת החודש היא האחרונה מבין ארבעת השבתות המיוחדות, אשר חלה בסמוך לראש חודש ניסן (מגילה כט א). בשבת זו
שבת פרשת החודש היא האחרונה מבין ארבעת השבתות המיוחדות, אשר חלה בסמוך לראש חודש ניסן (מגילה כט א). בשבת זו
העולם העכשווי מציע לנו חיבורים עמוקים שבין גוף לנפש, בין פנים לחוץ. אחת הגישות הבולטות היא ה – mindfulness, "קשיבות",
בסבך הדינים העוסקים בנושאי טומא וטהרה, ישנה התייחסות של דינים אלה במקרה של יולדת: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה
בפרשת החודש אנו קוראים על הצווי הא-להי למשה להכין את בני ישראל לקראת היציאה ממצרים. בין השאר כתוב שם, ביחס
אחת החובות המובהקות המעצבות את ליל הסדר כחגיגה של חירות היא חובת ההסבה. חובה זו מוזכרת כבר במשנה הראשונה שבפרק
פרופ' עלי מרצבך, המחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת בר-אילן בפרשת החודש אנחנו קוראים על המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל, קידוש החודש, וממילא
בשבת החודש קוראים, בנוסף על הפרשה, את פרשת החודש (ספר שמות, פרק י"ב), המכריזה על חודש ניסן כחודש הראשון לחודשי
פרשתנו פותחת באשה היולדת ובטומאתה כתוצאה מהלידה – 'דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת
איך נראה העולם מנקודת מבט של נמלה? גדול, מאיים, לא מובן ובלתי צפוי. לנמלה אין את הפרספקטיבה והתבונה הנדרשות כדי
לחלוקה שבין שלושת המחנות: מחנה שכינה, מחנה לוויה ומחנה ישראל יש ערך מעבר להיבט הפרקטי והטריטוריאלי. החלוקה מעמידה היררכיה בין