יהדות ודמוקרטיה
כאמור בגיליון הקודם, הסוגיה הראשונה שבה יש לדון כאשר עוסקים במפגש שבין יהדות ודמוקרטיה, היא סוגית הממשל הראוי (הרובד הראשון
ארכיון של: כ״ד באלול ה׳תש״פ (ספטמבר 13, 2020)
קרבנות מאז ולעתיד לבוא
לאחר ציווי מתכונת עבודת הקרבנות התורה מסכמת: "זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים: אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת
אדם כי יקריב מכם
ספר ויקרא, "ספר הכהונה", פותח במסכת ארוכה של דיני הקורבנות. בעיני רבים מבני דורנו נראים אלה כדבר זר ומוזר, וכבר
כמה מילים על יום הולדת
כמה מילים על ימי הולדת: פרשת "החודש" קובעת את ריטואל החיים הציבורי שלאורו אנו חיים. התורה מצווה על עם ישראל
בגנות הריכוזיות ובזכות העניים
חודש ניסן וחג הפסח הבאים עלינו לטובה מתייחדים במצוות הרבה. ביניהן בולטת – בנוסף לחובה הכללית המוטלת בכל ימות השנה
מהותו של הקורבן
ארנון גרפי, עו"ד חומש "ויקרא" בפתחו אנו עומדים בפרשת השבוע, שונה במהותו משאר חומשי התורה. לכאורה ספר הלכה יבש, הדן
"יש בקרבנות סוד נעלם"
הרב בנימין זאב מונק – מנהל "מכון ירושלים לחזנות" הקדמה ארוכה מתוארת בפתיחת פרשת ויקרא בהגדרת ה"שיחה" בין הקדוש ברוך
האומנם אסור להקריב חמץ בקרבנות?
אנו נזהרים מאיסור חמץ שבעה ימים בשנה במהלך חג הפסח. אולם, בבית המקדש היה איסור מוחלט להקריב קרבן מנחה מחמץ
לרצון על מזבחי
פרשת ויקרא פותחת בתיאור סדר הקרבנות. בין היתר מפרטת הפרשה אודות קרבן העולה, זבח השלמים וקרבן החטאת. מה מטרת כל
הטוב הטבע בעיני הרמב"ן
הרב משה פינצ'וק – ראש תכנית בית המדרש המכללה האקדמית נתניה השבוע בי"א ניסן חל יום פטירתו של הרמב"ן (רבי