ארכיון של: כ״א באלול ה׳תש״פ (ספטמבר 10, 2020)

"… וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ, וְאִישׁ אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (ויקרא כ"ה, י'). בשנת היובל משוחררים העבדים לבתיהם ויכולים לחזור אל אדמותיהם ואל

מהי תורה? זו הסוגיה שאיתה היינו צריכים לפתוח את דיונינו בנושא תלמוד תורה. או ליתר דיוק- מה כלול בתורה? לשאלה

יהודים עוברים גיור? רוב הפוסקים נמשכים אחרי פסק ההלכה הידוע ומפורסם של הרדב"ז, ראש רבני מצרים במאה ה-16 הקובע בתשובותיו

בתלמוד מבוארת שאלה יסודית בהלכות פיקוח נפש. שניים שהיו הולכים במדבר, וביד אחד מהם קיתון של מים. אם שניהם ישתו

אחת המצוות הסוציאליות היותר חשובות שנצטווינו היא שחרור העבדים והחזרת הקרקעות לבעליהן, ללא תמורה, בשנת היובל. חז"ל (ראש השנה ח',

יש מושגים שמגיעים לחיינו. פתאום, משום מקום. הופכים להיות חלק מחיינו. זורקים אותם לחלל האויר, משתמשים בהם כדי להיראות רלוונטיים.

בפרשת בהר יש ריכוז של מצוות המשקפות תפיסה כלכלית-חברתית מאוזנת של התורה. היא פותחת במצוות השמיטה שמחייבת להשבית את עבודת

חז"ל מדגישים במקומות שונים את אופייה הדו-כיווני של הצדקה: "תני בש' ר' יהושע יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני

במשך תקופה ארוכה התקשיתי בהבנת הביטוי "מה ענין שמיטה אצל הר סיני". עם הזמן הבנתי שהשאלה ממנה הגיע הביטוי היא-