ארכיון של: ח׳ במרחשון ה׳תשפ״א (אוקטובר 26, 2020)

  עשר שנים חלפו מעת שהגיעו אברהם ושרה לארץ כנען ושרה עדיין עקרה. שרה נותנת לאברהם את שפחתה הגר לאשה.

  "ולא נשא אותם הארץ" (יג, ו) אחת הבעיות הקשות עמן התמודדו אבותינו רועי הצאן היתה של "כושר נשיאה" של

  יחסי הציבור ומומחי הרפואה בתקופת הקורונה משקפים בצורה נפלאה את המתחולל גם ביחסי הציבור והעולם הרבני. הציבור פוגש מוסמכי

האופן שבו מטפל אברהם בסכסוך המשפחתי שהלך והתפתח עם לוט, אמור ללמד אותנו  לדורות. אברהם 'אימץ' את לוט, בן אחיו

  בדיחה עממית מספרת שלא לחינם יעקב הוא זה שתיקן את תפילת ערבית. כאשר יעקב שב הביתה מן השדה, עייף

  עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו. כל "ניסיון" אינו ניסיון אלא אם כן יש בו קושי כזה שהמנוסה עלול בגללו

ישנו ביטוי ידוע, "לירות את החץ ואחר כך לסמן את המטרה". מקורו בסיפור בו המלך נוסע ביער ורואה הרבה מטרות

  "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ… וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו… וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת

  כמעט מרגעי ההיכרות הראשונים עם אברהם אנו מתוודעים לשונות ולזרות שהוא מייצר על רקע סביבתו. הקב"ה גם מצווה עליו

  לפי פשט המקרא העימות שהביא להיפרדות אברהם מלוט היה על שטחי מרעה: "וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי