תושב לוד משתף על החיים היומיומיים בעיר משותפת עם דו קיום למראית עין, שבה היהודים לא הרגישו בטוחים עוד לפני "פרעות תשפ"א"
"הסיכוי שהילד בן ה-10 שלי יחזור בחיים מהמכולת הוא 80-90% , וזה לא מספיק גבוה בשבילי" אור אסולין, תושב
"הסיכוי שהילד בן ה-10 שלי יחזור בחיים מהמכולת הוא 80-90% , וזה לא מספיק גבוה בשבילי" אור אסולין, תושב
במדבר פרק ו': "(כב) וַיְדַבֵּר ד' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (כג) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת
"את שערו של שמשון מעולם לא הבנתי, הכח הרב הזה הגנוז בו, חשאיותו הנזירית, האיסור (בל יגונה) לדבר בו, החשש
כי למה לא בעצם לשאוף אל הנשגב, להיות משוחרר מכל כבלים חברתיים, לחיות חיים של טביעה באינסוף, של התבוננות פנימית,
"קליפות" – זהו המושג הקבלי הלומד מצורת הפרי על מהויות המתרחשות בעולם. הפרי הוא הגרעין הטוב, הראוי למאכל, שמברכים עליו;
כבר מספר שנים שמתקיים דיון ער סביב התיאוריה של 'פוליטיקת הזהויות' בחברה הישראלית. הוא התחדד במהלך ימי הלחימה האחרונים והתפרצות
השבוע נתקלתי בידיעה הבאה שמספרת על אחד מרגעי האור של המלחמה הזו, על מישהי שעשתה מעשה והפרה את ה'סדר' והתכנון
"מהמחמירים ומהפתוחים שברבני החברה החרדית", הוגדר בעיתון "הארץ" הרב גדליה נדל עם הסתלקותו בט"ז בסיוון לפני כשלוש עשרה שנה, בכתבה
"דרך ההמון", אמר סנקה: "לבקר את המצליחים, כדרך הכלבים הקטנים לנבוח תמיד כנגד זרים" (מתוך: אמרה לכל מקרה). לאמור, התנהגותו
בשבוע שעבר, דנו בשרשרת המסירה. השבוע נעיין בחלק אחר במשנה א: "משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים