ארכיון של: ו׳ בשבט ה׳תשפ״ד (ינואר 16, 2024)

חוקרים רבים מנסים להבין ולנסח את המרכיבים שהופכים את המושג האמורפי "ארגון" למה שהוא. הרי ארגון לא חייב להיות משרד

ט"ו בשבט בפתח, וזה הזמן להפנות זרקור לעמותה שמחברת את המתנדבים שלה לגידולי ארץ ישראל כל השנה – "חיבורים בחקלאות".

השבוע נפגשתי עם הורה שסיפר לי שהוא ישב עם הילד שלו לתכנן את שנת הבר מצווה שלו. הילד, עלם חמודות

לעיתים, כאשר בהרצאותיי מצוטט הפילוסוף הגל, תוהים שומעי לקחי כיצד ואיך האנטישמי הלז מופיע בשיחותיו של רב. אדם מנהל שלוש

"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח. וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר

השבוע שחלף עמד בסימן 'מאה ימים' לפרוץ מלחמת 'חרבות הברזל'. ימים שעמדו בסימן של גבורה ואחדות נפלאה לאחר חודשים של

בני ישראל עומדים לצאת ממצרים, ומשה מוצא לנכון להשמיע באוזני העם ציווי שמתייחס לעתיד: "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם

"האדם אינו מסוגל להתקיים בפועל, ללא נקודת אחיזה בעתיד" (ויקטור פראנקל, "הרופא והנפש"). בטור הקודם התמקדתי בניצול משאבי הזמן בהווה.

בקלות רבה מדי נוהגים לכנות חלקים מעם ישראל בכינוי 'ערב רב' ואפילו, רחמנא ליצלן, 'עמלקים'. האם 'ערב רב' המקראי והמקורי