ארכיון של: כ״ט בטבת ה׳תשפ״ד (ינואר 10, 2024)

המותר והאסור הטבח הנורא של שבת שמחת תורה אינו מרפה, וסביר גם שלא ירפה. הוא נצרב לא רק בנשמה, לא

במוזיאון של ליידן בהולנד ישנו פפירוס מצרי המאשר את עובדת המכות שירדו על מצרים. הפפירוס אשר נכתב ע"י מצרי בן

7/10 נחרת בהיסטוריה של מדינת ישראל כיום הטראומה הלאומית של התקפת חמאס. 7/10 נחקק גם בהיסטוריה של מצרים הקדומה כסימנה

עיון בפרשיות השונות בספר שמות מלמד כי הכרתו העצמית של משה רבנו במוגבלותו הפכה אצלו למין "תעודת זהות" שנייה. הוא

המפגש בין העם למשה אינו נושא פרי: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה

הטכנולוגיה הרפואית המודרנית של היום, מאפשרת גם לאחר המוות להפיק תאי זרע חיים, להעביר אותם להקפאה עמוקה ולהשתמש בהם בהמשך

המלחמה ממשיכה, ומפלי ההשראה וסיפורי המופת שוצפים וקוצפים ומשאירים אותנו נבוכים נוכח הגדלות הבלתי נתפסת הזו של הדור. אותו דור

הרב בני פרל ומוריה מרצבך אויבינו היו בטוחים שעוצמת המחלוקת הישראלית מעידה על התפוררות. הם טעו טעות יסודית: אנשים שמוכנים

"וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ז, ג). אמירה זו נאמרה למשה מפי הגבורה

מה אנחנו עושים עם הזמן שלנו? איננו יודעים מהו הזמן העומד לרשותנו בעולם. ועם זאת, ככלל, רובנו בוחרים לנהוג בו