ארכיון של: ו׳ בתשרי ה׳תשפ״ה (אוקטובר 8, 2024)

בטור הקודם עמדנו על התפיסה המהפכנית של החסידות בנושא 'עבודה בגשמיות'. החסידות חידשה שאפשר לעבוד את א-לוהים גם לא דרך

בערב יום הכיפורים בקרב קהילות אשכנז נהוג לשיר את הפיוט הבא: "כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר

"אין אתה יכול לעמוד על אופייה של אומה זו וכו'" (ירושלמי שקלים א א). מה לא נאמר על העם עתיק

מדינת ישראל מצויה במלחמה זה כשנה. מבצע "חיצי הצפון" בעיצומו, וגם התמרון ברצועת עזה יימשך לאורך יום הכיפורים, עד אשר

"סליחה". נראה שאין בעולם מילה אחת שמלאה בכל כך הרבה משמעות. רק השבוע עם ישראל ציין את הטראומה הקשה ביותר

"משפחה יקרה, ג'.ק. צ'סטרטון (משורר וסופר אנגלי) אמר ש'לוחם אמיתי נלחם לא בגלל שנאתו למי שעומד מולו, אלא בגלל אהבתו

הריקוד מלווה את התרבות האנושית מאז ומתמיד. הוא ביטוי שמחה, חיבור רוחני ותחושת אחדות בין אנשים, זמנים ותרבויות. באתיופיה יום

השנה יום הכיפורים חל בשבת. מעמד השבת גדול ממעמדו של יום הכיפורים, שכן המחלל את השבת חייב סקילה ואילו מי

"לא נשכח ולא נסלח" הפך להיות ביטוי שחוק בחברה הישראלית. הוא נאמר מכיוונים רבים, כאשר כל צד מטיח אותו בצד

צום יום כיפור מהווה דילמה משמעותית בפני חולים. השאלה המרכזית שעולה מדי שנה היא: האם מותר לי לצום? כיוון שצום