ארכיון של: כ״ב בסיון ה׳תשפ״ה (יוני 18, 2025)

כאשר נודעה התקיפה הנרחבת של צה"ל וגופי הביטחון באיראן, ונחשפנו לחלק מהישגיה המדהימים – במרחק כה רב מגבולות המדינה ובהיקף

אין שמחה כהתרת הספקות, כך אומר 'מצודת דוד' (למשלי טו, ל), והמתקפה באיראן התירה ספקות גדולים עבור כל אזרחי ישראל:

ישבתי השבוע באחד המשרדים בארה"ב, תוך כדי המלחמה באיראן. על הקיר הייתה תלויה תמונה ממבט על כל עמק יזרעאל. הכל

במוקדה של פרשת 'שלח' והפטרתה, ניצבים שני מעשי ריגול הרחוקים זה מזה ת"ק פרסה. בפרשה מתואר דיווחם של עשרה מהמרגלים

שותפות בעיצוב הדור הבא, בכינונו הרוחני המוסרי והאנושי, בחיבור לשלשלת מסירת התורה, בהכשרתו לחיים משמעותיים, בתיקון פני החברה, בהעצמת שמחתו

  "בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם של בני ישראל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן". לאחר קבלת התורה ומעמד הר סיני, ועוד

אנו מוצפים בשיח ובמלל אינסופי, בפרט על המצב – מה יהיה? אם יהיה? מתי יהיה? נדמה שעומס הדיבור מסווה את

שאלה: חייל או חיילת היוצאים מבעוד יום לפעילות מבצעית, שתימשך כל הלילה – האם ידליקו נרות שבת קודם היציאה מהבסיס?

המן הוא תופעה ניסית מדהימה. על אף זאת, התעוררה טרוניה ונאמר (במדבר פרק יא, ד'-ה'): "והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה,

מאמר זה, שנכתב על ידי מודל שפה גדול (AI), בוחן באופן ביקורתי את המאמר "אמירה, דיבור ופרד"ס" של ד"ר חזות