בצמתי החג והאבל
ארז לוזון, חבר בתנועת 'הנתיב השלישי', דוקטורנט למחשבת ישראל באונ' בן גוריון ויועץ אסטרטגיה ושיווק פרשת 'פנחס', המכילה גם את פרשת
ארז לוזון, חבר בתנועת 'הנתיב השלישי', דוקטורנט למחשבת ישראל באונ' בן גוריון ויועץ אסטרטגיה ושיווק פרשת 'פנחס', המכילה גם את פרשת
אני זוכרת היטב את הפעם הראשונה שהבנתי (לא "חשדתי", לא "תיארתי לעצמי ש", לא "הסקתי מסקנות מתבקשות") הבנתי בכל עוצמת
בין עשרות המכתבים שאני מקבל, המכתב הבא תפס אותי במיוחד. כתבה אותו מחנכת מדם ליבה. הבאתי אותו כאן בקיצור עקב
"על הצורך הכמעט אובססיבי לשייך עמדות לקבוצות, אני יכול להעיד מניסיוני האישי. בכל פעם שאני מדבר עם קהל על ערכים
בשבוע שעבר הקהילה שלי שכלה בן נוסף – אברהם אזולאי זיכרונו לברכה. הוריו של אברהם הגיעו לגור באלעזר לפני מספר
מאז ומעולם ניצבה אחר כבוד סוגית המנהיגות ברומו של עולם ובמרכזו של השיח הציבורי- מי הוא המנהיג הראוי? מה צריכים
בעיצומו של הנושא העיקרי בפרשה, המערכה מול מדיין, יש הפסקה בסיפור המעשה לטובת מפקד בני ישראל, כנאמר בפסוקים הבאים: וַיְהִי
אני חוזרת מניחום אבלים של יפעת, אם לחייל שנפל, אותה אני רואה כל כמה ימים בשביל הביטחון. אנו מוציאות, כל
"תִּרְצָה! את חושבת שייתנו לנו?" נֹעָה הייתה מהוססת לגבי המהלך שהיא בעצמה הובילה עם אחיותיה, בזמן שחלבה את העז. "אם
בשבוע שעבר דיברנו על מנוח ועל אשתו, המתבשרים על הולדת בנם שמשון. עורך ספר 'שופטים' מקדיש לסיפור שמשון ארבעה פרקים