כל הפוסטים במאיר נהוראי

בשני מקומות בתורה ישנה סקירה רחבה על שנת השבע. בספר ויקרא השנה השביעית מכונה שבת. שם בעיקר מתארת התורה את

בעוד שבתשעה באב נחרב הבית בעטיה של שנאת חינם הרי שט"ו באב מסמל את האהבה וההתחשבות ייחודו של ט"ו באב

הפרשה פותחת בתיאור מפורט של מסעות בני ישראל במדבר. וכך מפרש רש"י את הצורך בפירוט המסעות: "למה נכתבו המסעות הללו?

בתחילת הפרשה, כאשר משה מפרט את דיני הנדרים לבני ישראל הוא פונה תחילה בפנייה ישירה אל מנהיגי הציבור: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה

ישנם עשרות פסוקים הפותחים בפנייה של הקב"ה למשה: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר". בפרשתנו ניתן למצוא פסוק יוצא דופן, הפוך

"וַיִּפְתַּח  ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים". פסוק זה הוא ללא ספק

רבים ניסו להסביר מה היה חטאו של משה עד כדי שניטלה ממנו מנהיגותו. משה נצטווה לדבר אל הסלע ובמקום זאת

לאחר שפצתה האדמה את פיה ובלעה את קרח ועדתו, ולאחר שריפת מאתיים וחמישים איש באש, התלוננו כל עדת בני ישראל

אחת מהדרמות המרכזיות שבפרשתנו מתרחשת בזמן שהמרגלים חזרו משליחותם ותיארו את אשר ראו בפני העם. באותו הרגע, עובר איזה רחש

מעשה טוב משמעותי לתדמיתו של האדם גם אם נעשה שנים רבות קודם לכן לאחר כמה אירועים דרמטיים ברמה הלאומית חותמת