כל הפוסטים במשה רט

יש אנשים שניחנו ביכולת מופלאה להיות קראים ורפורמים בו זמנית. כאשר זה נוח להם, הם שוללים הלכות ומנהגים מסוימים שקבעו

כאשר אני רואה מישהו עונב עניבה או חובש מגבעת – זה עושה לי טוב. למה? משום שאין שום תועלת בלבישת

"בואו ונחזיק טובה לאבותינו, שאלמלא חטאו – אנו כמי שלא באנו לעולם" (עבודה זרה ה, א). "לפי שהן חיים לעולם,

אחד הדברים שהופכים את התנ"ך לאמיתי כל כך הוא ההתאמה שבין תיאורי הנהגת ה' שמופיעים בו לבין המציאות המוכרת של

הדרך הטובה ביותר להסתיר משהו יקר, היא בין הרבה העתקים זולים שלו; והדרך הטובה ביותר להסתיר את האמת, היא בין

כאשר אנו מדליקים את המחשב, אנו רואים מולנו מסך שנקרא שולחן עבודה. עליו אנחנו רואים אייקונים וחלונות המייצגים את התוכנות

יש כאלה שהדת עבורם היא כמו עניבה. הם לובשים אותה כפי שלובשים כל פריט לבוש – כמובן מאליו, בלי להקדיש

מה משותף לקוסמים מקצועיים ולדמגוגים? שניהם מתעתעים בקהל באמצעות תנועות מהירות ותחבולות שאנשים לא מספיק לעקוב אחריהן. הקוסם, באמצעות זריזות

ללמוד מההיסטוריה זה חשוב, אבל עד כמה אנחנו באמת מכירים את ההיסטוריה? התודעה ההיסטורית שלנו מעוצבת לא מעט בידי גורמים

שמעתי פעם סיפור על יהודי שהתרחק מהיהדות, חיפש את דרכו במזרח הרחוק ולבסוף הצטרף למנזר בודהיסטי. שמע על כך חב"דניק