כל הפוסטים בגבריאל חזות

ככל שמתרחקים ממעמד הר סיני אנו פחות דוברים את הדרשות כ'שפת אם' "..ותנא אף אלף וז' מאות ספיקות של ג"ש

תחושת החיסרון קיימת כנתון אינהרנטי באדם באשר הוא, ללא שום קשר למציאות אותה הוא חווה הטיעון ו/או הדיסונאנס בלתי נתפסים.

"כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ–לֹא-תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא-יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן

אותו 'אנוכי' של עשרת הדברות, הוא המצווה אתכם גם כעת לפנינו הניסוח המקראי לעיקרון הבחירה החופשית, בחירה המאפיינת ומגדירה את

במשפטי תנאי – האם התנייה בכיוון אחד מלמדת גם על הכוונה בכיוון השני, או לא? "'ולמדתם אותם את בניכם', בניכם

השיקול של 'אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות', מבוסס על שיקול לוגי פשוט "וּכְתַבְתָּם עַל־מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו, ט).

משה אכן היה יכול להכריז מלחמה על מואב גם בלי שהתבקש לכך מפורשות, בשל שיקול של קל-וחומר על הציווי של

אם הדרש הוא הפשט הפשוט, מדוע כותב התורה לא כתב את כוונתו במילים ברורות וחדות יותר? הנשקה, במאמריו 'על היחס

מידות הדרש מחולקות למידות לוגיות ולמידות טכסטואליות "ומנין שנכנס שבט לוי לא"י? שנאמר (במדבר כו) כי אמר ה' להם 'מות

הנוטריקון מסמל מילה שלימה, אולם אות אחת אינה משקפת תוכן בעל חשיבות מספקת ב'לשון הקודש' "כתב אות אחת נוטריקון, רבי