הבו לנו משפט עברי!
"קשר-גשר זה שבין המשפט הישראלי החדיש לבין המשפט העברי ההיסטורי יהא בו כדי למלא חֶסֶר בעולמה של מערכת המשפט הישראלית…
"קשר-גשר זה שבין המשפט הישראלי החדיש לבין המשפט העברי ההיסטורי יהא בו כדי למלא חֶסֶר בעולמה של מערכת המשפט הישראלית…
בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המדהימה של הדור האחרון, אנו בני דור האינסטנט התרגלנו למיידיות. הכל קורה סביבנו בזמן אמת וזמין כאן
בפרשתנו נותנת התורה הדרכה ספציפית לא רק בדבר היחס לשונה, כגון עבד ואמה, גנב וגזלן, אלא גם בעניין היחס לשונא:
"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל-דִּבְרֵי ה' וְאֵת כָּל-הַמִּשְׁפָּטִים" (כד:ג). "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים,
פרשת משפטים עוסקת בנזקים שנגרמים על ידי ממונו של אדם. לדוגמא, כאשר אדם אינו שומר על שורו כראוי וכתוצאה מכך
במבט פשוט על העולם ניתן לטעון שסדר הוא הדבר שמצריך מאמץ. אי סדר ובלאגן הם המצב הטבעי יותר של העולם.
כמה יכולים להכאיב בני אדם זה לזה! להרוג, להכות, לקלל, להכשיל, להצית, לגנוב, לגזול, לאבד, לנטוש אדם או בע"ח בצרתם,
לפני כמה חודשים ראיתי את סידרת הטלוויזיה המדוברת "סיפורה של שפחה" הרבה דברים נאמרו על הסדרה הזאת, אבל דבר אחד
בספרו "משך חכמה" [פרשת בשלח ד"ה והמים] כותב רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק, כי כשאנו מתבוננים בדיני התורה אנו מבחינים
בשנים בהן כיהנתי כרב קיבוץ, התוודעתי לשני תחומים משמעותיים: האחד – ערך העבודה. פגשתי באנשים שראו ערך בעמל כפיים. בשונה