זכר ליציאת מצרים
פרשתנו חותמת את סיפור יציאת מצרים, ומעבירה את ישראל לחיי המדבר. עם זאת, יציאת מצרים תמשיך ללוות אותנו לאורך כל
כל הפוסטים בצחי הרשקוביץ
עד שיאמר רוצה אני
אחד המוטיבים המשמעותיים ביותר בפרשתנו, ובפרשת בא, הוא היסוד של הכבדת לב פרעה. עוד בתחילת דרכו של משה רבינו כשליח
למדנות חברתית
משה רבינו עליו השלום, הגם שקיבל את תורתנו הקדושה מפי הגבורה, מכל מקום נקרא בפי הקב"ה "מחוקק". "וירא ראשית לו
לחם על ים כנרת
לכבוד חג הפסח הקרב ובא, נתבונן באחת הסוגיות המתוקשרות של החג, שצפה ועולה מדי שנה בשנה. המדובר ביוזמתם של גורמים
הרב צחי הרשקוביץ
אחד התיאורים הנשגבים ביותר, תיאור הנפלא מהשגת בני אנוש, מצוי בפרשתנו, בשיח שבין משה רבינו לקב"ה. אגב מחילתו של הקב"ה
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק
מצות השבת היא לקרוא את פרשת זכור. אמנם, לגבי מקור הדין יש לתהות, מנין לנו שדוקא בשבת זו צריך לקרוא
מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה
מנורת הזהב הטהור במשכן ובמקדש היתה ללא ספק אחד הכלים המסובכים ביותר לעשייה. שתי סיבות מרכזיות לכך. האחד – הציווי
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם
פרשתנו מתחילה בצורה קצת תמוהה, שכן לא מובא בראשה מיהו מדבר, ולא מפורט למי נאמרים הדברים. נקודה זו הציקה לר'
מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי
הרב צחי הרשקוביץ, רב ביכנ"ס "נצח שלמה" פ"ת פרשתנו חותמת בדיני בנין המזבח, לכאורה בלי שום קשר לנאמר קודם לכן.
תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ
באופן מסורתי נקראת פרשת בשלח, שבת שירה, בסמיכות לט"ו בשבט. הסיבות לכך הן בעיקר ארבע הפרשיות הקרבות ובאות. אולם, כמו
