כל הפוסטים באבי רט

"..כִּי ה' אֱלֹקינוּ הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ וְאֶת אֲבוֹתֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵינוּ אֶת הָאֹתוֹת הַגְּדֹלוֹת הָאֵלֶּה וַיִּשְׁמְרֵנוּ

הרבה יש בה במערכת בחירות- הרבה אגו ויצרים, הרבה כוחנות ושחצנות, הרבה אני ואני ואני, הרבה שקרים והתכבדות בקלון חברך,

המעבר בין חג הפסח אותו חגגנו לפני מספר ימים, לבין, להבדיל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה אותו נציין בשבוע הבא הוא

ממשה עד משה לפעמים רק כשמביטים על ההיסטוריה ממרחק של זמן מבינים גודלם ומהותם של אנשים ואירועים. קרוב ל 500

'אין דבר שלם יותר מלב שבור וזועק יותר מן הדממה'. תכונת השתיקה הפכה להיות לנדירה יותר ויותר במחוזותינו. הזמינות של

הקירבה של תאריך השבת לט' בניסן, מעלה אצלי באופן אוטומטי את דמותו של הרב אריה לוין זצ"ל, שיום פטירתו הוא

שבת פרשת אמור תש"מ- 1980 הפגישה את בני המחזור שלנו בפעם הראשונה עם הטרור, השכול, ואובדן החברים. היינו אז בני

הפתיח הזה של 'כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ', מופיע וחוזר על עצמו במספר מקומות בתורה, כפסוק פותח לציוויים ולמחויבויות שיחולו על העם עם

הדי השבוע היהודי והישראלי המטלטל והטעון שבין יום השואה ליום הזיכרון והעצמאות עדיין מהדהדים בחלל הישראלי , ומצריכים עיון ולימוד

היינו מצפים לכאורה, שההנחיה האלוקית לעם ישראל עם כניסתו לארץ תהיה בסגנון של- כי תבואו אל הארץ, תפשילו שרוולים, תסתערו