כל הפוסטים באבינועם הרש

אחד הדברים שאני משתדל ללמד את הילדים והתלמידים שלי הוא קודם כל להגיד תודה, כי בואו, אף אחד לא חייב

אם תיכנסו לכיתות ו', בכל בית ספר שהוא, תגלו משהו שמשותף לכולם: כולם ללא יוצא מן הכלל החלו בהכנות הקדחתניות

ביום שני נפגשתי עם חבר ושוחחנו. "אחי הקטן", כך הוא סיפר לי, "מחזיק את הילדים שלו הכי קצר שיש. יש

כל מי שעוקב אחרי הטורים שלי יודע שאני כמעט לא נוגע בפוליטיקה. גם בגלל שב"ה, טפו טפו, לא חסרים בארץ

ביום שני נכנסתי לאחד מאתרי החדשות המובילים בישראל. שוב "הותר לפרסום". רק בן 20, לא הספיק כלום. ואני חשבתי על

במוצ"ש תפס אותי חבר טוב שמחנך כיתות ז', ואמר לי שיש לו משהו שייתכן שיעניין אותי בשביל הטור שלי ל'שבתון':

ביום שני בערב חבר שלי שלח לי הודעת ווטסאפ ויראלית ליום השואה, אבל נדמה לי שהיא רלוונטית לכל ימות השנה:

כשחינכתי כיתה ז', נכנסתי לכיתה והתחלתי לדבר עם התלמידים על יום השואה – עד שקלטתי שאני מדבר לעצמי. עצרתי ואמרתי

בשעה שש הסגנית התקשרה ומסרה לי את הבשורה: ריקי, הסייעת המקסימה שלי. ה'סבתא' של הכיתה, איננה. ניסיתי לשחזר את המילים

אין הורה שלא מכיר את אחד מהסימנים הברורים ביותר לתחילת גיל ההתבגרות – שלב ה'ויפתח ה' את פי האתון': אתה