כל הפוסטים בגבריאל חזות

הווידוי הוא 'המכה בפטיש' של תהליך התשובה והוא תלוי אדם וחטא, איש איש לפי מעלתו "כל מצות שבתורה בין עשה

התיקון, התנועה הרוחנית, המכונה תשובה מוטלת רק על האדם בהיותו 'נזר הבריאה' ובשל היותו 'לא עשוי' עד הסוף התשובה הינה

אנחנו לא מתגאים בדרך היווצרותנו כעם, אדרבא, זו היתה דרך קשה ומוזרה האמירה ברורה, נוקבת, חד משמעית- "כִּי עַם קָדוֹשׁ

"כִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן־צִפּ֣וֹר׀ לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל־עֵ֣ץ׀ א֣וֹ עַל־הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ א֣וֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֙צֶת֙ עַל־הָֽאֶפְרֹחִ֔ים א֖וֹ עַל־ הַבֵּיצִ֑ים לֹא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽים:

ההוראות, הפקודות, וההמלצות הנבואיות למוסד המלוכה אינן מתייחסות לעתיד הרחוק של עם ישראל. הן נוגעות להחלטות עכשוויות ומיידיות על אף

כאשר הלאום עוסק באופן אינטנסיבי בהקמת המדינה קל מאוד להתבלבל מן המציאות לפנינו הניסוח המקראי לעיקרון הבחירה החופשית, בחירה המאפיינת

האם יש קשר מובהק בין קיום מצוות לביטחון כלכלי? האם יהודי החותר ל'צדיקות' צריך לפתח תקוות גנוזות באשר למצבו הכלכלי?

חוסר המשילות, ההססנות, אי העמידה על הדעה ההלכתית המתקבלת בסמכות, מתחילה כבר קודם לחורבן כולנו מכירים את אגדת 'קמצא ובר

לכל 'מסע' כביטוי כולל יש שלושה שלבים מובחנים: יציאה מנקודת המוצא, המסע עצמו והחניה בנקודת היעד. פעמים היציאה היא העיקר

המניע הכלכלי יכול להעיד על התנתקות מן הלאום, על התנהלות שבטית שיש בה כדי להטיל מורך בלב כל עם ישראל