כל הפוסטים בשרלו

יסוד הכל הוא האמון שאנו נותנים. פרשת סוטה היא פרשה שיונקת ממשבר קשה בחיי הנישואין, שנובע מחוסר אמון. בימים שבהם

"העוז והענווה לחי עולמים" – המילים הנשגבות מתוך "האדרת והאמונה" נאמרו גם בהקפות של שמחת תורה, ובבתי כנסת רבים, לפני

לא לטפח את השנאה, כי אם לבנות את המבט המיטיב   "הכל בעיני המתבונן", כדרכם של משפטים מעין אלה, הוא

ימי הזקנה מזמנים לנו כבני אדם חוויות מנוגדות. מחד גיסא, מדובר בהבשלה של החיים. לא לחינם אנו מוצאים פעמים רבות

האם הבאנו את דמות האדם היהודי הנאמן למצוות למיצוי המלא של מודל וכמיהה להיות כמוהו? הטלת אשמה על אחרים היא

יש לחשוב כיצד ניתן לבנות מהלך המאפשר מחלוקות ומאבקים, ובד בבד אינו קורע את התשתית היסודית של האומה המשותפת במשך

יש לכונן את עצמנו לשפה של עליה, המתחילה בביעור העבודה הזרה – מסוגים שונים ומגוונים – שבתוכנו "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל

המבקשים ללכת בדרכו של אברהם אבינו ייטיבו לדעת כי שפת ההרס והדין מאבדת את העולם מה אנו נקראים ללמוד מהעובדה

"וישמן ישורון ויבעט" – פסוקים מסוימים זכו להיכנס לשפה העברית כביטוי העומד בפני עצמו. כזה הוא הקשר שבין "וישמן" ובין

חלק משמעותי מגאולת ישראל ומהעיסוקים בפרקי הנחמה קשור גם לעובדה שחזרנו להיסטוריה. אמנם, עדיין לא תמו מאבקי הקיום והשרידות של