כל הפוסטים בכי תבוא

במרכזה של הפרשה עומד נושא הברכות והקללות. בבתי כנסת רבים נקרא קטע הקללות בשקט יחסי ובמהירות האפשרית. בקהילות מסוימות אף

באמצע התפילה ביום השבת, המתפללים האתיופים התחילו להוציא כסף מזומן ולהניח על בימת בית הכנסת לצורך תרומה שני חסידים דנו

אוירת ההתכוננות של חודש אלול וה'סליחות' אפופות הקסם, מושכות אליהן את הצמאים לקשר עם ריבונו של עולם בשבוע שעבר, במסגרת

במקום נפילה חוזרת ונשנית, לתהומות הדכדוך והייאוש, מציעה התשובה לאדם "תקווה טובה", אופק של סיכוי ושמחה "עונת התשובה" מאופיינת בסממנים

  החגים המרוממים יכולים להוות קרש קפיצה לצמצום העיסוק באמצעים ולהתרכזות בשאלות התכלית והמטרות בחיים תמיהה גדולה מעורר הביטוי "תִמְה֖וֹן

אנחנו מאמירים את הקב"ה והוא מאמיר אותנו, במעגל תגובה חיובית שמשתקפת שוב ושוב פסוקים נפלאים בפרשה שלנו מייחסים באופן הדדי

  היחס בין עם ישראל לעמים אחרים, הוא כמו היחס של הלב לשאר איברי האדם האמירה ברורה, נוקבת, חד-משמעית- "כִּי

סיכומו של משה רבנו לארבעים שנות הנהגה בהם הנהיג את העם במדבר, מופיע בפרשתנו (רוב המפרשים הולכים בשיטה שפרשתנו נאמרה

ניתן ללמוד מכאן על האפיקים המגוונים שיש להשתמש בהם כדי לקרב את כל עם ישראל לתורה לקראת סוף הפרשה פונה

ככל שאנו מתכוונים יותר בברכה, ולא מפטירים אותה כלאחר יד – כך ברכתנו מכוונת ונושאת בחובה את השפע הגדול מהי