כל הפוסטים בבמדבר

החג האחרון לעונה הקרובה מתקרב אלינו בצעדי ענק, ושוב כמו יהודים טובים אנחנו עומדים מול הדילמה הקבועה: איפה אנחנו, הרווקות

ביום שני נפגשתי עם חבר ושוחחנו. "אחי הקטן", כך הוא סיפר לי, "מחזיק את הילדים שלו הכי קצר שיש. יש

"חכם עדיף מנביא" זאת אמרה חז"לית. אבל לנביא יש קשר ישיר אל אלוקים, ולחכם לכאורה אין קשר ישיר אליו, אז

בכל אשם ביבי? 'הצפון בוער' אינה כותרת אלא מציאות: טילים, כתב"מים, שריפות המכלות יערות, שדות עם תבואה, בתים. ומי אמר

הערב נחגוג את יום ירושלים, כשעודנו במלחמה. אני מוצאת עוצמה ביום זה, המזכיר לנו את הסיבה למלחמה: החזרתה של אנושיות

החינוך הדתי מתאמץ להוכיח שלימוד תורה מתקן את האדם. כך לכאורה עולה גם מהפרק השישי בפרקי אבות, פרק המכונה "קניין

חג השבועות הקרב ובא התקבע במסורת ישראל כחג מתן תורה. מסורת אחרת שהתקבעה היא לקרוא את מגילת רות בחג זה.

גם בשנה הקשה הזו, כמו בכל שנה, ואין זה משנה מה אירע בה – הטבע חי את חייו. בעת המלחמה

מהמאה ה-18 מסתמנת מגמה שבה עולות שאלות הלכתיות הנוגעות למקומו של אדם עם מוגבלות בתוך עולם המצוות ובתוך מסגרת הקהילה.

הפרשה מתחילה בציווי למנות את בני ישראל. עולה השאלה: מדוע סופרים אותם בשלב זה? השאלה מתחדדת כאשר אנחנו יודעים שבפרשת