כל הפוסטים ביאיר נווה

שלש הפרשות האחרונות -אחרי מות, קדושים ואמור עוסקות בחוקים ובמשפטים שבין אדם למקום ושבין אדם לחברו. הבולטים ביניהם הם ואהבת

קריאת מאמרי הפרשנות בעיתוני השבת בהכרח מביאה למסקנה כי הכותבים, בכירים ככל שיהיו, עדיין לא מפנימים את המציאות. "הקמפיין לא

בצה״ל מקובל כי הערך העליון המוביל מפקדים וחיילים כאחד הינו הדבקות במשימה. הערך הפיקודי העליון ממפקד חוליה ועד הרמטכ״ הוא

שורות אלו נכתבות ערב הבחירות וטרם קביעת העם מי יהיו בהנהגתו בשנים הקרובות. בפרשת ויקרא אין אולי מתכון מנצח כיצד

בסוף תפילת שמונה עשרה, אומרים אנו את הבקשה: " אלוקי, נצור לשוני מרע , ושפתי מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תידום".

פרשנים רבים תוהים מדוע חג השבועות מוזכר בתפילה ובחז"ל כיום מתן תורה וכחג מתן תורה, ואילו בתורה הגדרת היום ככזה

בפרשת אמור עסקנו בביכורי הארץ ובפרשת בהר אנו עוסקים במצוות העיקריות שמחזקות את אחיזתנו בארץ כעם בן חורין. "כי תבואו

במוקד הפרשה עומד כמובן סיפור מי מריבה , שבסופו משה מכה את הסלע ומוציא ממנו מים, אך במעשהו זה מאבדים