כל הפוסטים ביום ירושלים

הערב נחגוג את יום ירושלים, כשעודנו במלחמה. אני מוצאת עוצמה ביום זה, המזכיר לנו את הסיבה למלחמה: החזרתה של אנושיות

השנה אנו מציינים 57 שנים לשחרור ירושלים – העיר שמאז ומתמיד הייתה מוקד עלייה לרגל ונותרה היפה בתבל. שוטטות קלה

  עד ממש לאחרונה "עליה להר הבית" נחשבה חוויית קצה, מעטים מאד עלו, אנשים שנחשבו קצת לוחמניים, אנשים מסוג אחר

ריקוד הדגלים – "אין שום סיבה שהוא לא ימשיך במסלול הרגיל" * ערביי מזרח העיר ירושלים – "רובם רוצים לחיות

"וידבר ד' אל-משה ואל אהרן לאמר: איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו".

רבים מתיאורי ירושלים, מהתנ"ך ועד שירי זמננו, מלאים באור: ראיתי עיר עוטפת אור, ירושלים אור העולם, ועוד. מהו סוד האור

"מאיזה שבט אתה?". שאלה אולטימטיבית זו פגש ופוגש לא אחת, כשואל או נשאל,  כל הנמנה עם בני הציונות הדתית (האמיתית,

זהו אירוע של בני הנוער בציונות הדתית בלבד, והוא לא מצליח לשתף את כלל ישראל ריקודגלים לכבודה של ירושלים הוא

לצד הדגשת השבטיות, שבולטת בתורה בהקשרים שונים, יש מקומות שבהם אין ראוי ליתן לה דריסת רגל  סבי הרב מרדכי הכהן

העיר שחוברו לה יחדיו: שירים רבים נכתבו של ירושלים, חלקם הפכו לנכסי צאן ברזל בארץ ומחוצה לה. הנה כמה מהסיפורים