כל הפוסטים באביעד הכהן

שירת הים הייתה לאחד הפרקים רבי המבע והעוצמה הגדולים ביותר בתנ"ך. ולא לחינם זכו השירה, משה ובני ישראל למקום של

בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", יוצאים צוותים מיוחדים לתעד את קורותיה: ראיונות, צילומים, שימור מוצגים, תיעוד של הרס וחורבן. שכול

עיון בפרשיות השונות בספר שמות מלמד כי הכרתו העצמית של משה רבנו במוגבלותו הפכה אצלו למין "תעודת זהות" שנייה. הוא

אחת החידות הגדולות בהיסטוריה האנושית נוגעת למועד צמיחתו המדויק של מנהיג. מהי נקודת הזמן המדויקת, שבה הופך מנהיג, כל מנהיג,

שינה ויקיצה אינן רק מצב פיזיולוגי. הן משקפות גם מצב נפשי, תודעתי, תבוני, הכרתי. המקרא רווי בתיאורים של אנשים ישנים

המבול עומד לבוא אל קצו. או כך לפחות נדמה למתבונן מן הצד. המים שוככים, וה"טפטופים" הולכים ומתמעטים. "מעיינות" המבול, המכלים

השורש ק.נ.א., על הטיותיו השונות, מופיע במקרא עשרות פעמים. מוספים עליו עשרות מופעים של שמות התואר והעצם שנגזרים הימנו (כגון

לעתים, שכר מעשה טוב – אפילו מדובר במצווה גדולה כישיבת א"י – עלול לצאת בהפסדו פרשיית הסיום של פרשת נח,

אחת הזעקות הגדולות ביותר בעולמה של תורה, שקולה הולך מסוף העולם ועד סופו, מהדהדת בפרשתנו. אגב תיאור מעשה נורא של

קיים מתח בין חירותו של אדם והאוטונומיה שלו, לבין ערכים אחרים, מקצתם פטרנליסטיים, כגון הרצון לשמור על חייו ושלמות גופו