כל הפוסטים באבי רט

בסופו של דבר ובתחילתו של דבר הקרב ההיסטורי והנצחי הוא על החזון ועל ירושלים. כל שאר הקרבות בעזה ובלבנון, בתל

משמעות המילה 'חָלוּץ' ופירושה בעברית הם- זה ההולך בראש המחנה, פורץ דרך, ראשון להתייצב למשימה וכו'. כך למשל יאמר יהושע לעם לפני

מאז ומעולם ניצבה אחר כבוד סוגית המנהיגות ברומו של עולם ובמרכזו של השיח הציבורי- מי הוא המנהיג הראוי? מה צריכים

יש אנשים ודברים שהפכו לסמל. לסוג של 'מותג'. כך בלעם ועמלק. בלעם איננו אדם פרטי ומקרי, כשם שעמלק איננו עם

חופשת הקיץ הארוכה שאנו ניצבים בפתחה, מוצאת אותנו בימים מורכבים. המלחמה בעזה עדיין גובה מאיתנו מחירים כבדים. האזעקות, הבומים, ורעד

פעמיים בפרשת השבוע ישתמשו מובילי המחלוקת דתן ואבירם במילים "ארץ זבת חלב ודבש". בפעם הראשונה יאמרו זאת על ארץ מצרים:

ישנן דרגות שונות בחומרת דיבור פסול ולא ראוי של אנשים כלפי אנשים אחרים. יש דיבור פסול של רכילות, שהתורה הסמיכה

  "בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם של בני ישראל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן". לאחר קבלת התורה ומעמד הר סיני, ועוד

במרכזה של פרשת 'נשא', לאחר העיסוק בדיני סוטה ונזיר, ולפני פירוט עבודת הנשיאים במשכן, תופיע ברכת הכוהנים, שמאז ועד היום