כל הפוסטים בחינוך

אם אני חושב שאי אפשר בלעדיי, הילדים שלי פשוט לעולם לא יידעו מה לעשות עם עצמם אם אני לא אנהל

  כבר שנים שבהרצאות ובסמינריונים שלי, אני רץ עם השאלה הבאה, שמופנית לנוער: "נניח שהיה לכם חלום והייתם ממש מוכשרים

בין הדברים האהובים עליי באספות הורים הוא להקשיב למגוון הסיפורים האנושיים שמספרים ההורים על עצמם ואגב כך חושפים טפח מעולמם

    בניגוד לטיפוסים שעונדים את הדרגות שלהם ובהליכת טווס דואגים שכל העולם יידע איפה הם משרתים ומה הם עושים

כמו כל דבר בחיים, גם אושר ועצבות הם בעצם עניין של פרספקטיבה; איך אנחנו מסתכלים על הדברים? סיימתי השבוע קניות

רוצים להסביר לילדים שלכם למה הדרך חשובה לא פחות מהתוצאה? לכו על ספירת העומר תגידו, כמה הורים אתם מכירים ששואלים

חשבתי על המרדף הבלתי פוסק שלנו, ההורים, אחרי האושר של הילדים וכמה פעמים אנחנו מנסים בכוח פשוט לקנות אותו יש

"חיפשתי איזה מעשה שאני עושה שאף אחד אחר לא עושה אותו והאמת שלא נעים לי, אבל לא מצאתי…" בשנה שעברה,

כשהייתי מחנך כיתה ו' והגיעה התקופה בה מחזירים תשובות מהישיבות וחטיבות הביניים לתלמידים שניסו להתקבל אליהן, הורי התלמידים שלי שאלו

רגל פה, רגל שם: עם התרחבות הרצף הדתי (שלא באופן רשמי, הלכתי או ממסדי), רבים שאינם מקפידים קלה כבחמורה רואים