כל הפוסטים באביעד הכהן

פטירתו של פרופ' אברהם גרוסמן בשבוע החולף היא אבדה גדולה לכל אוהבי תורה. הרבה מעבר להישגיו הפורמליים (פרופסור באוניברסיטה העברית,

לצד עיקרי הדין, הלכו ונצטברו ברבות השנים חומרות על גבי חומרות בהלכות הפסח. אחת הידועות שבהן היא איסור אכילת "קטניות"

אחד המאפיינים הבולטים של ההיסטוריה היהודית הוא חוסר הביטחון. בהיותה בגלות, כבשה בין שבעים זאבים, חשה תמיד כנסת ישראל אי

בשעה שסיים משה את מלאכת המשכן, נתבקש למסור "דין וחשבון" מפורט על כל אשר נעשה. פרשיות ויקהל-פקודי שחוזרות, באופן מדוקדק,

"באחד הימים", כך סיפרה ההיסטוריונית פרופ' תמרה מורסל-אייזנברג על שנות לימודיה בבית הספר היסודי "בית יעקב" באנטוורפן שבבלגיה, "הפתיעה אותנו

פרשת העגל הייתה אחד המאורעות הטראומטיים ביותר בתולדות ישראל. לפי חז"ל, רישומה ניכר לא רק לשעה אלא לדורות. ראשיתה, בפריקת

פרשיות הציווי על בניית משכן מהוות אתגר – פרשני והגותי – לכל לומד תורה. לצד התהייה על מבנהו המדויק של

בין שלל הפרטים של פרשת תרומה, בולטת חזרת התורה, פעם אחר פעם, על הציווי לעשות את המשכן "כמות שהוא", בלי

שאלת האחריות ניצבת במוקדם של דיני הנזיקין. כך בתורה, וכך במשפט בן ימינו. כאשר אדם מזיק בגופו, והנזק הוא ישיר,

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱ-לֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם…