כל הפוסטים בקובי פרידחי

בפרשת השבוע אנחנו מתחילים להכיר את דמותו של המנהיג הגדול, משה רבנו. ראשוני חוקרי המנהיגות ניסו להגדיר מהי מנהיגות, בתיאוריות

יעקב שוכב על המיטה לפני מותו וקורא לבניו כדי להגיד להם את אשר יקרה אותם באחרית הימים. היינו מצפים שבשלב

במפגש בין יעקב לפרעה המתואר בפרשה, שואל פרעה שאלה קצרה- "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ". גם היום,

פרעה חולם חלום, מבקש פתרון ופונה לחרטומי מצרים. החרטומים, שאותם עוד נכיר בספר שמות, היו ידועים כפותרי חלומות, כעושי קסמים

כאשר מקימים קבוצה חברתית חדשה, בין אם מדובר בארגון עסקי, משפחה או אומה, חברי הקבוצה יוצקים לתוכה תרבות. במקרה של

מאז תחילת הלחימה אני נמצא בשירות מילואים, והתקשיתי לכתוב טור שעוסק בעולם העבודה כאשר אני וגם רבים מחבריי למעשה הפסקנו

כאשר קוראים את פרשיית המועדות בחג הסוכות ניתן לראות כי מצוות הסוכה מוסברת כזיכרון ליציאת מצרים. לעומת זאת, מצוות ארבעת

לאחר שמשה מסיים את נאומו הוא מעניק שירה לעם ישראל. לאחר מכן הוא מוסיף: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים

היה לי פעם מרצה באוניברסיטה שהתלונן על השימוש הנרחב שהשפה העברית עושה עם המילה 'לב', וטען שמקור ההרגשות שלנו הוא

העניין המרכזי בפרשת וילך הקצרה הוא הכתרתו של יהושע כממשיכו של משה. "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל