כל הפוסטים באבינועם הרש

"יוצא שלמשך 40 דקות במשך השנתיים האחרונות היית במצב של 'במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד', ועל

"יאללה", אמרתי לילד הבכור שלי: "מחר אתה ואני הולכים למסע של כמה ימים ב'שביל ישראל'. נלך את קטע 6: מעין

"אני קוראת מכאן לכל ההורים לגלות אחריות ולא להניח שאם אין חדשות אז המצב טוב… ש-'נו ניוז' = 'גוד ניוז'"

בעוד רגע תצאו, תלמידיי היקרים, בפעם האחרונה מהכיתה, ואני אשאר שם לבד עם הלוח והטוש והמחשבות הטורדות שיצעקו לי: יש

המקום: קרית אתא. אני מסיים כיתה ז' ומגיע ביחד עם חבר שלי לבית שלו. אבא שלו פרופסור באוניברסיטת חיפה, אמא

  הגענו לישורת האחרונה. הזמן שבו רוב התלמידים כבר עם הפנים לחופש הגדול. כל המבחנים הסתיימו. כל קטעי הלימוד בספרים

  בי"ג בתשרי תשס"ו נרצחו בפיגוע בטרמפיאדה בצומת הגוש כנרת מנדל, מתת רוזנפלד ועוז בן מאיר הי"ד. אני זוכר שהמוות

בין הדברים האהובים עליי באספות הורים הוא להקשיב למגוון הסיפורים האנושיים שמספרים ההורים על עצמם ואגב כך חושפים טפח מעולמם

    בניגוד לטיפוסים שעונדים את הדרגות שלהם ובהליכת טווס דואגים שכל העולם יידע איפה הם משרתים ומה הם עושים

כמו כל דבר בחיים, גם אושר ועצבות הם בעצם עניין של פרספקטיבה; איך אנחנו מסתכלים על הדברים? סיימתי השבוע קניות