מאנינות לפעילות
הקהיית הלב מפני כאב היא סכנה עצמית גדולה. הקביעה שחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה אינה אומרת
הקהיית הלב מפני כאב היא סכנה עצמית גדולה. הקביעה שחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה אינה אומרת
בשעה שאנו נתקלים באדם שרימה אותנו, באהוב שהכזיב, ברב שסרח, בנאמן שבגד – אנו מחשבים את דרכנו, ובוחרים בין שתי
"ולא יכלו דברו לשלום" – הוביל לרצון להרוג את יוסף, ולמכירתו למצרים. במקום בו לא מתרחש דיבור כן ואמיתי בין
גרעין קיומו של האדם הוא המשפחה. בגרעין הזה מתרחשות כל התנועות החברתיות האפשריות – בזעיר אנפין. אפילו בספר בראשית לבדו
התמונה הרוחנית המשמעותית ביותר שהייתה השבוע היא תמונה ה"שלוחים" ב 770, חב"ד. מעבר לכל האידיאולוגיות והמחלוקות, מעבר לכל המשיחיות וההיבדלות
הארת פנים, ונכונות לעשות מעל ומעבר למען הלך זר שביקש "הגמיאיני נא מעט מים מכדך", הם בסיס נישואיהם של רבקה
מפני מה העניש ד׳ את פרעה על דברי שרה אשת אברם? והלוא מנקודת המבט של פרעה- הוא עשה דבר היתר,
גם אחרי אלפי שנים של קיום העולם – החוקים הבסיסיים שבו לא השתנו: בעלי העוצמה והכוח ניצבים בפני סכנה גדולה
האם מי שנהג שלא כשורה יכול לשוב ולתפוס תפקיד מנהיגותי ? לשאלה זו היבטים רבים, ודומה כי יהודה בן יעקב
קיומו של נס מערער את עולמם של הרציונליסטים. מימי אריסטו אנו מוצאים את המאבק בתפישת הניסיות, שכן תופעת הנס מנוגדת