כל הפוסטים ביתרו

פרשת יתרו מעמידה אותנו מול ציוויים שיש בהם תמונת מראה עמוקה ליהדותנו. הם נחלקים לכאלה המדגישים את עקרונות האמונה, בין

"נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך" תדמיינו לכם שאתם נמצאים בהופעת רוק בפארק הירקון, קהל של אלפי

יופייה של התורה שלנו, כך אני מאמינה, היא בהיותה נצחית ורלבנטית לחיינו מאז ולעולם. לעיתים הדבר אינו ניכר מקריאת פשט

משה רבנו, כולו היה קודש להנהגת האומה ולהבאת דבר ה' לעולם. כך אירע שמשה ישב "לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם… מִן הַבֹּקֶר

א. פוליטיקאי טוב, זקוק לייעוץ. עדיף קרוב משפחה חיצוני, מחו"ל, על פני אדם זר מתוך המערכת. מה שרואים משם לא

"מכל עשרת הדיברות", אמר חכם אחד, "לא נותרו בימינו אלא שנים: 'אנכי!' ו'לא יהיה לך!'. את השאר שכחנו". הוא כמובן

במה זכה פסוק שנראה טכני לחלוטין- "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו", להיות הפסוק החותם את

כל כך התרגלנו מילדות לפסוק המכונן בעשרת הדיברות- "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ.." , שאנחנו לא שואלים את עצמנו שאלה