כל הפוסטים בגרנביץ

בתקופת השואה קיבל ויקטור פראנקל אשרת כניסה לארה"ב. הוא מהסס ומתלבט כיוון שהוא לא רוצה לעזוב את הוריו באירופה העולה

לפני הרבה שנים השתתפתי בשמחה מעבר לים, ופגשתי חבר ותיק. הוא שמח לקראתי וביקש אם אפשר שאגיע למחרת אחר הצהריים

מעשה באדם אחד, שהיה דייקן ודקדקן, והיה מקפיד על קלה כבחמורה, והיה 'מקפיד' בכלל… בכל ערב שבת, כבר בחצות היום,

ההופעה הגרועה בחיי הייתה בבית קפה במונטיסלו בניו יורק. בעל הבית רצה להפוך את אופי המקום לישיבה בצוותא, לשיר ולהתוועד

מזה תקופה, אני זוכה ללמוד עם קבוצת חברים בתל אביב. אנשים מלב תעשיית האופנה, הצילום, והפרסום. אחת לשבועיים אנו נפגשים

יֵשׁ מַעֲשֶׂה, בבָּחוּר אֶחָד, עָדִין וְלַמְדָן וּבַעַל כִּשָּׁרוֹן, שֶׁנִּתְגַּדֵּל בַּבַּיִת שֶׁל יראין וּכְשֵׁרִים. אֶלָּא שֶׁהָיָה סַקְרָן בְּטִבְעוֹ, וְשִׁנָּה אורחוֹתָיו אַט

פעם ישבתי עם בן של סלבריטאי גדול. אחד, שמחכים ליד הבית של אבא שלו אנשים כל הזמן. ויש סביבו הרבה

כשהגעתי לשיכון, בעיירת ה"פיתוח" השוכנת לחוף ימים, לקח לי חצי יממה להבין שה"לוק" שלי הוא מפר איזון. אולי אם הייתי

בשכנות לגאון ר' משה פינשטיין זצ"ל היתה גרה משפחה שאינה שומרת תורה ומצוות. ברבות הימים הלך אחד מבני המשפחה ללמוד

שכנה היתה לי פעם, שבמפגש הראשוני שלי איתה הטיחה בי את כל מה שמפריע לה עם העולם הדתי. כיון שאני