כל הפוסטים בהרב מאיר נהוראי

בני ישראל עומדים לצאת ממצרים, ומשה מוצא לנכון להשמיע באוזני העם ציווי שמתייחס לעתיד: "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם

המפגש בין העם למשה אינו נושא פרי: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה

מראשית ימיו נתפס משה כסקרן ואכפתי. הוא יוצא מהארמון לראות את אחיו והוא מושיע את בנות יתרו בהגיעו למדין. גם

לפני פטירתו מבקש יעקב מיוסף: "וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם". לדעת רש"י, המילים חסד ואמת מכוונות לקבורת

בשנת תש"ט החליטה הרבנות הראשית לישראל לציין את יום עשרה בטבת כ"יום הקדיש הכללי". יום זה נועד לאפשר לקרובי הנספים בשואה שיום

מאז מכירת יוסף לא הובעה כל חרטה מצידם של האחים. להיפך, האחים ניסו לטשטש את המכירה ולבדות סיפור כיסוי למעשיהם.

חובה מוסרית של מדינת ישראל להשיב את מי ששלחה לשדה הקרב. לצערנו, בשבי חמאס נמצאים עדיין אזרחים וחיילים רבים. הם

רגעים מתוחים עוברים על יעקב בשעה שהוא מזהה את עשיו מרחוק. יעקב מוכן לכל תרחיש, וההפתעה לא מאחרת לבוא (לג,

יעקב יושב האוהלים, שזה עתה סיים ארבע-עשרה שנות לימוד בבית מדרשם של שם ועבר, עובר שינוי מהפכני בחייו. מעתה לא

מדי שנה אנו ממתינים לחורף גשום ומצפים לחודש פברואר, שהוא זמן פריחת הכלניות בשדות הנגב המערבי. אחד החניונים היפים בעונה