כל המאמרים במדור בא

בתחילת הפרשה מכין הקב"ה את משה רבנו לקראת הכבדת לב פרעה, באופן שישבש את שיקול דעתו ואת בחירתו. סוגית הבחירה החופשית, היא אחת מאושיות הקיום

פרעה, עמלק וערב – רב, הם רק חלק מכינויי הגנאי בהם משתמשים בחוגים מסוימים כנגד אחים מעם ישראל. ייתכן וצריך להרהר שנית בעניין לאור הידוע

משה ופרעה, שתי דמויות שהצד השווה ביניהן הוא ששניהם מנהיגים. מעבר לכך- הם הכי שונים בעולם. משה מייצג מיעוט גלותי ופרעה – אימפריה שלטת. משה

באמצע המתח, בין ההתראה על מכת בכורות לבין יציאת מצרים, מופיעה מצוות קורבן הפסח, המפרטת שורת מעשים טכניים, שלכאורה אינם משתלבים עם גודל השעה וחשיבות

פרשת השבוע מפגישה אותנו עם הבכורה (מכת בכורות, פדיון פטר רחם) ומזמנת לנו עיון מרתק בסוגיות של גנטיקה וסביבה, "גורל" ובחירה. מבחינה ביולוגית, בכור הנו

המכה התשיעית, אחת לפני האחרונה, היא מכת החושך. בתחילה המצרים לא ראו דבר ואחרי כמה ימים החושך היה כל כך סמיך שהם לא יכלו לזוז.

למה מתכוונת התורה באומרה שמטרת "יציאת מצרים" היא "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותתי אשר שמתי בם"? נחלקו בן

הוא אחד מהיזמים המובילים, אחד מאלה ששינו את העולם. אתה ואת פוגשים במיזם שלו בכל יום. והוא נותר כפי שהוא. איש אוהב ואהוב. השיחה ביננו

התורה מתארת את מכת החושך כתופעת טבע ייחודית: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ: וַיֵּט מֹשֶׁה

בפרשת בא תיאור מכת בכורות, החמורה והאחרונה שמכות, בה הוכרע פרעה. מכת בכורות מוזכרת כבר בתחילת שליחותו של משה האומר לפרעה בשם ד': "כה אמר