כל הפוסטים בוישלח

אחד הסיפורים המופלאים בתורה הוא פרשת חייה של רחל אמנו. בראשית הדרך נגלית לפנינו דמותה התלותית. "בתו של" לבן הארמי,

בשנתי הראשונה להוראה נכנסתי לחדר מורים, שם ראיתי מורה, שגם הייתה בשנתה הראשונה, ממררת בבכי ומרוסקת לגמרי. נבוך מכדי לגשת

  בין ענייני הפרשה חבוי פסוק שנוהגים לעבור עליו מהר: "ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא, וילך ראובן וישכב את בלהה

כמה אמת, עוצמה וגודל יש במילה אחת קטנה – קָטֹנְתִּי. בשיא המתח, עשרים שנה אחרי הבריחה והניתוק מהבית, כאשר הוא

בדור בו כל האופציות פתוחות, ומדברים על אחוזי נשירה עצומים, דומה כי סוגיית החינוך מעסיקה יותר מתמיד, ומאתגרת אותנו בכל

מאבקו של יעקב אבינו הוא מאבקו של עם ישראל בכל הדורות. עמידתו בפני מלאכו של עשיו הינה אב-טיפוס לעמידתנו בכל

המילים: "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ" (לב, כה), אינן מתארות, להבנתי, מצב רגעי, אלא משקפות גם חוויה קיומית הולכת ונמשכת בחייו של

אנשים רבים בימינו סובלים ממה שניתן לקרוא לו "עיוורון צבעים מוסרי". דהיינו, הם רואים את המוסר באופן של שחור לבן: