כל הפוסטים ביעקב ספוקויני

  בתחילת הפרשה מובאים המעשה והגמול. המעשה – "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

בחסדי ה', כמו במקרה של בלעם, שבא לקלל ונמצא מברך, גם גזרות אנטישמיות הפכו מדי פעם לברכות "הֶן עָם לְבָדָד

  במשך השנים חוקקה הכנסת 13 'חוקי יסוד' מתוך כוונה כי לכשיושלמו ייהפכו לחוקת מדינת ישראל "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה

חז"ל ראו באש המחלוקת את השבר הגדול ביותר שיכול להיות בעם ישראל "כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ

"וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה" [יד- מד']. כיצד הפכה מילת העפלה המובאת

קנאת הורדוס באחיה של מרים גרמה למסע של רצח וחיסול בית חשמונאי "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית

בלפור ביקש לפגוש דווקא נציג ציוני שהצביע נגד הצעת אוגנדה בקונגרס הציוני ב- 1904, בזמן שבלפור היה ראש ממשלה "וַיַּקְרִיבוּ

במודעה רשמית פנתה מועצת העם להמוני בית ישראל להציע דגל חדש "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

עם ישראל התאחד בשעה קשה זו מאחורי הממשלה וקרא לה לפעול בנחישות נגד האויבים שמסביב "וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה

חוליה של אסירים פוצצה את שער הסורגים שהפרידו בין האסירים ובין הפרצה. חוליה אחרת זרקה רימוני הלם והבעירה אש בתוך