כל הפוסטים באבי רט

באמצע המאה ה-18, הרבה לפני הטלפונים החכמים, הוואטסאפים, האינסטגרם, הרשתות החברתיות והשיימינג הנלווה אליהם, ארגוני זכויות האדם,ME TOO  ודומיהם, בגליציה

לאחר חורבן בית המקדש הראשון בשנת 586 לפני הספירה וירידת העם היהודי לגלות בבל, מתרחשים בפרס וברחבי הממלכה כולה אירועי

  זיכרון איננו רק Memory, אוסף של נתונים המאוחסנים באזור מסוים במוח. זיכרון איננו רק פעולה של 'לא לשכוח', וזיכרון

לנו, שהורגלנו בחאקי וכובע טמבל, סנדלים תנ"כיות וחולצת טריקו, כל עניין הבגדים נראה מוזר ומרוחק- מה לנו ולכל השואו המגוחך

יש צורך להעצים את הקהילה, ההשתייכות אליה, החיים והעשייה בתוכה ארבעה מעגלי חיים קרובים מקיפים את האדם: המעגל האישי –

תפקיד ההורים והמורים הוא לא רק 'להדליק' את הילד, להעביר מידע, לסקרן ולאתגר אותו, אלא לטפח אותו ולתת לו כלים

היסודות לחוסן הח ברתי והאדנים הערכיים, חייבים להיות מבוססים על נדיבות ולב כשהעם היהודי בא לבנות ולהקים במדבר את המבנה

אין תעודת ביטוח לאף אחד, כל רגע, חלילה, כל אחד מאיתנו יכול להפוך להיות החוליה החלשה, ה'אַלְמָנָה, גֵר וְיָתוֹם' בכל

מילה אחת גרמה לו להחליט להישאר בוינה עם הוריו, ולא לעזוב אותם ולהציל את עצמו כוחה של מילה אחת. ד"ר

המעמד הדרמטי של קריעת ים סוף- והאירוע המכונן שבו המצרים המשעבדים צוללים כעופרת במים, ועם העבדים יוצא ביד רמה, הציף