ביום השביעי לצאת ישראל ממצרים מוצא עם ישראל את עצמו בסכנת קיום לאומית. הים לפניהם ההרים מימינם ומשמאלם והמצרים מאחוריהם. המצב חייב החלטה קולקטיבית מוסכמת.
לא קל להנהיג אומה. כשהכל מצליח – מצטרפים כולם לחגיגה הגדולה. כשהדברים מסתבכים – משכתבים את ההצטרפות הזו, והמנהיג הופך להיות הבעיה, לא הפתרון. את
עם של עבדים יצא ממצרים, ואחרי שהם רואים מול עיניהם את המפלה הניסית של אויביהם, הם אומרים שירה, המונהגת על-ידי משה רבינו – "אז ישיר
שני קרבות מוזכרים בפרשתנו: הראשון עם המצרים על שפת ים סוף שהתנהל בדרך ניסית, ובו נאמר לישראל: "ד' ילחם לכם ואתם תחרישון" (שמות יד, יד).
החיים שלנו הם מסע. יש בו רגעי שיא; עלילות חיינו מגיעות לפסגות; מטלטלות אותנו. אנחנו חווים את המציאות בעומקה. ויש גם רגעים של שפל. תחושה
הקורא הפשוט של פסוק זה (שמות טו, יז) עשוי להגיע למסקנה שהמקדש איננו אלא יציר כפיו של הבורא, ולא בנין הבנוי בידי אדם. בשל כך,
האדם המאמין חי בין השתדלותו לקדם ולהשיג את צרכיו בפעילות אנושית לבין מסירת בטחונו לישועת ה'. יש להבחין בשני סוגי בטחון: האחד, הביטחון הפשוט, שהאדם
קשה לדמיין כיצד עמד העם במתח, בשמעו את מרכבות המצרים מתקרבות ורודפות אחריו אל תוך הים. החשש מפני החושך, המים, הרעש, עצם המנוסה, הדאגה לבני
מסורת היא בידינו שפרעה וחילו הוטבעו בים ולא נשאר מהם שריד: "וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם
מספרים על יהודי שעלה לארץ מרוסיה הקומוניסטית, ונשאל על התנאים בארץ מוצאו: העבודה, האוכל, השכר וכדומה, ועל הכל השיב: "לא יכולתי להתלונן". שאלו אותו: "אם
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון
