כל המאמרים במדור עט לדרוש

במסכת ברכות (יב;) מופיעה מימרה תמוהה בנוגע לפרשת בלק: "אמר רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בר זבידא: בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע,

בפרשת שופטים מופיע הציווי למנות מלך, ואיתו הסייגים והאזהרות הנדרשים ממלך: לא ירבה לו סוסים, ולא ירבה לו נשים, ולא ירבה לו כסף וזהב. וכן

בפתיחת ספר דברים פונה משה אל העם. מה מטרת הנאום הזה, הנישא בכניסה לארץ? על פי הספרי, מדרש תנאים לספר דברים, משה פונה לעם בדברי

הירושלמי במסכת תענית, דן במשנה (תענית ד א), העוסקת בתחילת תעניות הגשמים של 'היחידים': "הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענין…", ובשאלה

וורט ידוע ומוכר מחבר בין שמות שלוש הפרשות אחרי-מות-קדושים-אמור, כפתיח לדברי הספד. בשבת המיוחדת הזו שאחרי רצף הימים הלאומיים: יום השואה, יום הזכרון ויום העצמאות,

אחת המצוות בפרשתנו מרובת המצוות היא המצווה 'ביומו תתן שכרו', מצוות עשה לשלם לשכיר בזמן, ועימה גם מצוות לא תעשה, שלא להלין את שכרו. כך

בדרך כלל, כשאני מחפשת מה לכתוב עבור הטור הזה, אני מנסה לאתר במדרשים על הפרשה משהו שיש בו נגיעה לחיינו: ליום יום, לעבודת ה', למשפחה,

פרשת תצווה עוסקת בבגדי הכוהנים ובראשם בגדי הכהן הגדול. בגדים שלכל אחד מהם משמעות בפני עצמו, ויחד יוצרים מכלול של הוד והדר. כתמיד, בגדים עלולים

סיפור המובא בבבלי במסכת כתובות (סב:), מספר לנו על פרשת נישואיו של בנו של רבי: "[…] (הלך לעסוק בנישואי בנו לבית ר' יוסי בן זימרא),

אחת מסוגי הדרשות הנפוצות אצל חז"ל היא דרשת 'למה נסמכה', המבוססת על ההנחה שסדר הבאת הנושאים והעניינים בתורה אינו מקרי, כי אם טומן בחובו מפתח