כל המאמרים במדור ערך מוסף

לא פחות מארבע פעמים מוזכרת בפרשת "כי תישא" קשיות העורף של עם ישראל. בשלושה אזכורים ה' מודיע למשה שבגלל תכונה זו ברצונו להשמיד את בני

בין כל בגדי הכהונה שבפרשה, יש שלושה שהתורה מציינת שהם צריכים להיות על חלק מסוים בגופו של הכהן הגדול: על הציץ נאמר שהוא חייב להיות

"הכל ברור", אמר משה לה' כ"שהיה הקב"ה מראה לו בהר היאך יעשה את המשכן", "רק עם המנורה", הוא הוסיף, "יש לי בעיה": "כיון שהראה לו

שני נושאים המופיעים בסוף פרשתנו לא קשורים לכאורה למשפטים שלפניהם, לא לציוויי המשכן שאחריהם ולא זה לזה. האחד: הבטחה שאם עם ישראל ישמע בקול ה'

בחופות של זמננו יש לא מעט זוגות שרוצים שלל אפקטים שילוו את הטקס, כגון לפידי אש בדרך לחופה, פתיתונים (קונפטי) שאופפים את הזוג, מערכת הגברה

בלבול ומבוכה אחזו בעם ישראל עם הגיעו אל קרבת ים סוף, כשהתברר ש" מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם". כשהם נתונים בסכנה קיומית בין המצרים ובין הים, צצו

מכת בכורות הייתה ניצחת ומנצחת. מדוע ה' לא הנחית אותה כבר בהתחלה? לשם מה נדרשה כל הסדרה הארוכה במקום לתת מכה אחת אנושה שלא תעלה

7/10 נחרת בהיסטוריה של מדינת ישראל כיום הטראומה הלאומית של התקפת חמאס. 7/10 נחקק גם בהיסטוריה של מצרים הקדומה כסימנה של פרשת "וארא", בה מופיעות

בעיית הדיבור השלילי הייתה בעיה מהותית בגלות מצרים. ירידת בני ישראל למצרים החלה בדברי יוסף על אחיו: "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם", דברים

מבין השיטין של פרשת 'ויחי' מבצבצת ועולה דמותו של הגיבור היהודי המופלא ביותר אי פעם, הלא הוא שמשון הגיבור, שעלילות גבורתו התרחשו בעיר עזה וסביבתה.