כל המאמרים במדור תזריע

שגרת השנים האחרונות של החברה בישראל היא שגרת הפגנות. תמיד היו, אך לא בשגרה. יש מפגינים שבשבילם ההפגנה היא ריטואל אידיאולוגי מקודש ותרופה לעולם חסר

ביום שאחרי ליבי-ליבי על אלה שמתקשים להיפרד מצפייה בלתי פוסקת בערוצי החדשות השונים. משש בבוקר ועד חצות, עם כמה הפסקות קטנות באמצע, ברברת רודפת ברברת.

אין הורה שלא מכיר את אחד מהסימנים הברורים ביותר לתחילת גיל ההתבגרות – שלב ה'ויפתח ה' את פי האתון': אתה מעיר לילד שלך על משהו,

בשבוע שעבר צוינו 80 שנה ליום כיבושה של הונגריה בידי הנאצים במלחמת העולם השנייה (כ"ד באדר תש"ד, 19.3.1944). בתוך כחודשיים רוכזו כל תושביהן היהודים של

פרשת 'תזריע' ממקדת את תשומת הלב של דרשני התורה בחטאי הלשון, וזאת בהתבסס על דבריהם הידועים של חז"ל שלפיהם הנגעים באים בגין לשון הרע. בעוד

פרשיות 'תזריע' ו'מצורע' מדברות על סוגים שונים של טומאות. לצד הבאת הקורבן, כיבוס הבגדים וטבילה, על הטמא גם להיכנס לבידוד. כשהפרשה מגיעה לצרעת, ניתן לראות

את סיפור יציאת מצרים היה אפשר לספר בהמון דרכים, ואף על פי כן התורה בחרה לספר אותו בצורה מסוימת מאוד. הנה כי כן, על אהרון,

שאלה: האם חיילים ששבו מפעילות מבצעית בשעת לילה מאוחרת רשאים לקיים את ליל הסדר ומצוותיו? תשובה: במספר סוגיות בתלמוד נחלקו תנאים אם את קורבן הפסח

"קבעת עיתים לתורה?" – שני מקורות סותרים עוסקים בדין וחשבון שעתיד אדם להיבחן בו לאחר מותו. המפורסם יותר הוא דברי רבא במסכת שבת: "שעה שמכניסין

כאשר ביקשתי בקבוצה של אנשים המכונים 'דתיים': '"מי שחושב כי הוא דתי שירים את ידו", אף אחד לא הרים את ידו. לתמיהתי, השיבו רוב החברים