כל הפוסטים בהרב יובל שרלו

מצוות קידוש שמו של הקב"ה בעולם ממוינת בדברי הרמב"ם כנושא הראשון, לאחר מצוות האמונה היסודית, העומד כמטרתנו בעולם. בהלכות יסודי

"זמן חירותנו" – לכאורה היה נכון הרבה יותר שחכמים יבחרו ב"זמן עבדותנו". ההצעה הזו אינה נובעת מעבדות מצרים, שכן מובן

"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים

האביב הגיע. הטבע אינו מתרשם מאירועים קצרי מועד. יש מלחמה בעולם, והיא משפיעה על העולם האנושי בהשלכות רבות היקף –

"וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה׳ לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם .שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה

"ויצא העגל הזה" – איך לפרש את מעשי אהרון בחטא העגל, את הדברים החמורים שנאמרו על ידי משה רבנו כלפיו

"לכבוד ולתפארת" – היחס לבגדים הוא אחד הנושאים המרתקים ביותר הקיימים בעולמו של האדם. מחד גיסא, השורש המשותף למילה "בגדים"

"לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה'יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם"

"דִּינֵי נְפָשׁוֹת מַתְחִילִין מִן הַצַּד" (סנהדרין פ"ד מ"ב): דרשת חכמים בתחילת פרשתנו, המחייבת לפנות אל דייני ישראל מכוח הכלל של

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" – אדם ירא שמיים ואוהבם מתקרב לאורך ימיו כולם לנאמנות העמוקה לאמת. לא ייתכן לחיות