כל הפוסטים בתצוה

פרשת תצווה ממשיכה את סדרת הפרשיות, שהתחילה בפרשה הקודמת ונמשכת עד לסוף ספר שמות. עניינה של החטיבה האחרונה שהיא עוסקת

פרשתנו עוסקת בבגדיו של הכהן הגדול. אחד מבגדיו המיוחדים של הכהן היה החושן. בתוכו היו נתונים האורים ותומים, שבאמצעותם היו

אם כבר, רומזת לנו הגמרא, ייתכן שבעלי המחלוקת הם הזחוחים מסכת חולין (ו ע"ב – ז ע"א) מספרת לנו על

פרשת השבוע עוסקת בעיקרה בענייני המשכן, כשבלב הפרשה עומד העיסוק בבגדי הכהן. החצי הראשון של פרשת תצווה עוסק בציווי על

התורה מונה את האורים ותומים כחלק ממעשה החושן "וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן

מהחושן לומדת הגמרא כיצד להכיל מחלוקות בין תלמידי חכמים בהלכה קשה לנו עם דעות שונות מדעותינו, מול קרובים, מול חברים, ובציבור!

"וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת. …וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ: חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל,… וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט; זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן

פרשתנו הינה המשך ישיר של הפרשה הקודמת. הפסוק שבתחילת פרשת תרומה: "וידבר ד' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל

דמות אהרון צריכה להיות סמל ומופת עבור רבנים ואנשי רוח פירושים שונים נתנו להעלמת שמו של משה מפרשתנו, ולי נראה

ה"יהלום" המקראי אינה אבן הדיאמנט, המכונה בימינו בשם זה, זיהוי שמופיע לראשונה בימי הביניים ורק מאז היה שכיח כאבן חן