כל הפוסטים בהרב יובל שרלו

האם יש דרך לפענח את מה שהתורה מבקשת ללמד אותנו בטומאת המת? האם ניתן לתרגם את הבשורה שבטומאה זו לשפתנו

חופש המחשבה וחופש הביטוי הם אחד היסודות החשובים ביותר לקיומה של חברה מתפתחת. זו הדרך היחידה המעשירה את החברה באפשרויות

"…וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה" – בעקבות גזירת ההליכה במדבר 40 שנה,

שותפות בעיצוב הדור הבא, בכינונו הרוחני המוסרי והאנושי, בחיבור לשלשלת מסירת התורה, בהכשרתו לחיים משמעותיים, בתיקון פני החברה, בהעצמת שמחתו

"הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה" (אבות א, יב) – הדרכה

  "…וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱ-לֹהֶיךָ, כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹוהֵיכֶם" – במבט ראשון, הביטוי "להונות" בתורה הוא בעל

איזו הזדמנות נהדרת היא מדורת ל״ג בעומר. בימים שבהם אנו אמורים לעסוק בין השאר בנהיגת כבוד זה בזה – נוצרה

"לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר" – ירדה תורה לסוף דעתו של שכיר יום. במקום אחר היא כתבה זאת

ביולוגיה רוחנית – אחת הבשורות הגדולות של תורת ישראל – היא היחס לתהליכים ביולוגיים טבעיים. עד כמה שאנו מנסים להתעלם

האם אנו יודעים לשמוח גם על מה שלא התממש במלואו? האם על אף הפער הגדול בין הציפיות והאפשרויות שהיו קיימות