כל הפוסטים באבינועם הרש

קמתי בבוקר, וקראתי כמו כל עם ישראל בתדהמה ובלסת שמוטה את האייטם שכתב שי רינגל ב'מאקו': "האם ההייטק הישראלי עומד בפני

חבר מהישיבה התיכונית ניגש אליי בין מנחה לערבית בשטיבלעך בקטמון. "נו מה", אמרתי לו, "החופש הגדול הגיע, הא?" הוא גלגל עיניים

בואו תהיו כנים, ועם יד על הלב תענו על השאלה הבאה: מה הסיכוי שדווקא עכשיו תצליחו לכנס לסעודת שבת אחת

הייתי יכול פשוט לקצר ולכתוב לכם: לכו מהר, לכו עכשיו, מייד, ותראו את ההספד שכתבה ללי לבנה רס"ל במילואים סעדיה יעקב

אחד הדברים שאני משתדל ללמד את הילדים והתלמידים שלי הוא קודם כל להגיד תודה, כי בואו, אף אחד לא חייב

אם תיכנסו לכיתות ו', בכל בית ספר שהוא, תגלו משהו שמשותף לכולם: כולם ללא יוצא מן הכלל החלו בהכנות הקדחתניות

ביום שני נפגשתי עם חבר ושוחחנו. "אחי הקטן", כך הוא סיפר לי, "מחזיק את הילדים שלו הכי קצר שיש. יש

כל מי שעוקב אחרי הטורים שלי יודע שאני כמעט לא נוגע בפוליטיקה. גם בגלל שב"ה, טפו טפו, לא חסרים בארץ

ביום שני נכנסתי לאחד מאתרי החדשות המובילים בישראל. שוב "הותר לפרסום". רק בן 20, לא הספיק כלום. ואני חשבתי על

במוצ"ש תפס אותי חבר טוב שמחנך כיתות ז', ואמר לי שיש לו משהו שייתכן שיעניין אותי בשביל הטור שלי ל'שבתון':